אני הורה טוב מספיק? אני ורגשי האשם שלי.

 

רגשי אשמה- איך הם משפיעים על ההורות שלנו?

 

בימינו, הורים רבים מדי עובדים עד לשעות מאוחרות, ולא מבלים מספיק זמן עם ילדיהם.

מרבית ההורים מוצפים עקב כך רגשי אשם רבים, אשר משפיעים על החלטותיהם לגבי ילדיהם. האם גם אתם הורים שחיים בתוך ים רגשי האשם?

 

ערב. אתם מגיעים מאוחר הביתה. מאוחר מכדי להספיק להיות עם ילדכם, בשעה בה חושך שורר בחוץ, ואפיל והציפורים שכבו לישון. ילדכם כבר עבר את שעת השינה, והוא עייף. מאוד עייף, אבל משתוקק לראות אתכם ולבלות איתכם, ואתם יכולים לראות את כל גופו מגיב אליכם. שריריו נדרכים, ועיניו אורות. הוא שומע את הדלת נפתחת, וכבר הוא מוכן לצאת לקראתכם, לזנק ולטרוף אתכם בחיבוקו החזק והאוהב, ואתם מתמסרים לאהבתו, ומתמלאים רגשי אשם על שלא יוצא לכם לבלות איתו מספיק, וחושבים בינכם לבין עצמכם, שנכון שהילד שלכם עייף, אבל איזה מן הורים אתם אם אתם לא מבלים איתו? אם אף פעם אין לכם זמן? הרי לא הבאתם ילד לעולם רק על מנת שיהיה רשום לכם בתעודת הזהות שאתם הורים. לא הבאתם ילד במטרה לא לראות אותו. ועם המחשבות, רגשי האשם והחרטות, ולאחר יעוץ קצר עם בן או בת הזוג מגיעה ההחלטה, שלהיות עם הילד זה הרבה יותר חשוב מאשר שהוא ישכב לישון עכשיו, ולכן אתם מקבלים החלטה לדחות לו את שעת השינה, ואתם מוציאים אותו מהמיטה. הרי לא יקרה שום דבר אם הוא יחכה עוד קצת ער. הרי גם הוא רוצה וזקוק להיות איתכם.

והילד שלכם רואה אתכם שמחים לקראתו, והוא שמח אליכם בחזרה, והנה אתם מבלים קצת יחד.

וזהו. עכשיו די. עכשיו הגיע הזמן לישון. גם אתם כבר עייפים. הרי סה"כ חזרתם לא מזמן מהעבודה, וגם עבורכם זהו סוף היום. הספיק לכם הזמן הקצר שביליתם עם ילדכם כדי למלא את המצברים.

 ואתם עומדים להכניס את ילדכם למיטה. אבל הילד שלכם מתנגד. הוא בוכה ונתלה עליכם. לילד שלכם קשה לשחרר אתכם עכשיו, כי הי, אולי אתם ממלאים את המצברים במהירות, אבל הוא מבחינתו לא בילה איתכם מספיק. הוא הרגיש שזרקתם לו עצם, ובכלל, למה אתם מחליטים שעכשיו זמן לישון? אז מה אם אתם רוצים גם קצת זמן שקט? הילד שלכם לא סיים איתכם למצות את הגעגועים שלו. והנה אתם שוב מתמלאים רגשי אשם על שהשארתם אותו ער, כי עכשיו אתם מרגישים רעים כשאתם נאלצים "לקרוע" אותו מכם ולהשכיבו במיטה.

ובכל יום זה קורה מחדש. רגשי האשם מציפים אתכם, ואתם מתלבטים מה נכון יותר לעשות? לתת לו לישון מוקדם ולא לראות אותו? או למשוך אותו ער כדי לאפשר לשניכם זמן קצר יחד?

כמובן שזה לא שחור ולבן, ולכל משפחה מתאימה תשובה אחרת. אך בסופו של דבר חשוב לזכור , שכאשר נולד לנו ילד- אנחנו כהורים צריכים למלא את הצרכים הראשוניים שלו, לרבות אוכל ושינה, ומנגד, אם לא ניתן מענה לצרכים הראשוניים שלו בגלל רגשי האשם שלנו- מי שישלם את המחיר הוא הילד עצמו.

  • כאשר הילד שלכם עייף מדי- הוא עצבני, אך מעבר לעצבנות הרגעית שלו- עייפות יתר מקשה את ההרדמות, וגורמת לילד לישון רע בלילה. ילד ששוכב לישון בעייפות יתר יתעורר תדירות בלילה, מה שיהפוך את הלילה של כולם לסוג של חוויה לא סימפטית ומתסכלת.

  • ילד זקוק לשינה טובה כתנאי להתפתחות תקינה, תאבון בריא, עליה תקינה במשקל, ומצב רוח טוב. כאשר משאירים את הילד ער על חשבון שעות השינה להן הוא זקוק, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה על בסיס יומי- סביר להניח שיהיה מחיר התפתחותי.

  • כאשר הילד שלכם רואה אתכם רגע לפני שהוא שוכב לישון- הוא ירצה לבלות איתכם את הזמן שבעיניו יספק אותו, ובל נשכח שלילדים אין תחושת זמן, ומכיוון שכך, הילד חווה את הזמן יחד כקצר מאוד ובלתי מספק. עבורו נתפסת החוויה כלא הוגנת, בעת שאתם ממצים את הזמן איתו, ובוחרים להשכיב אותו לישון. כלומר יש כאן פיספוס למה שהתכוונתם להעניק לו.

  • עצם הבילוי המשותף איתכם על סף השינה מעורר את הילד, מכיוון שהוא מתמלא התרגשות ואנרגיות, ולכן, כאשר תשכיבו את הילד לישון אחרי שביליתם איתו מעט- יהיה לו קשה מאוד להכנס למצב רגוע ולהרדם.

  • ילד עייף צריך להיות במיטה כשהוא עייף. נסו לדמיין את עצמכם שוכבים במיטה עייפים ומותשים, כאשר ילדכם מזעיק אתכם לקום אליו. כמה מתסכלת הסיטואציה עבורכם? בעצם, הסיטואציה דומה מאוד למצב ההפוך בו אתם אלה שמזעיקים אליכם את הילד. נכון, הוא שמח לקראתכם וזה מטעה. אך אל נא תתבלבלו. ילדכם משלם מחיר על כך, שהרי כאמור, השינה היא צורך בסיסי של הילד, ואנו, כהורים, צריכים לתת מענה הולם לצרכים של ילדינו.

לאור הדברים הללו אני ממליצה שהילד ישכב לישון בזמן ולא ישאר לפגוש את ההורה המאחר:

ובכל זאת חשוב שילד יפגוש את הוריו, ולכן, אם נחפש פתרונות אחרים למציאת זמן לבילוי זמן איכות, הרי שנוכל למצוא שניתן לאחר מעט לגן הילדים בבוקר.

בנוסף, אפשר לנצל את ההתעוררות המוקדמת של הילד, ולהקדיש את שעות הבוקר המוקדמות לזמן איכות איתו, ובכך להפטר מרגשי האשם שמציפים אותנו בערב. לחילופין, ניתן לארגן יום- יומיים בעבודה בהם תחרגו ממנהגכם ותצאו מוקדם יותר, על מנת להספיק לבלות עם ילדכם בשעות אחה"צ. גם יום אחד בשבוע ובנוסף בילוי משותף בסוף שבוע מספיקים למלא את החלל, כל עוד הזמן המשותף הינו זמן איכות אמיתי המוקדש לילד.

 

אור ייני, B.ed 

מומחית בחינוך ושינה בגיל הרך - 052-5350096

 

לימוד טכניקות לנטרול כעסים ומאבקי כוח מול הילדים.

יעוץ, ליווי והדרכת הורים בנושאי: שינה, גמילה, הצבת גבולות, סמכות הורית, יחסי הורים- צוות חינוכי, סיורים משותפים וסיוע בבחירת גן ילדים.

 

 

 

Please reload

חיפוש לפי תגיות
Please reload

עוד באתר
  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon

©Or Yeyni

Designed by Best Site

עקבו אחריי :

כבר ביקרו כאן :

רוצה לדבר איתי? השאר פרטים ואחזור אליך בהקדם !