top of page

לילד שלי אין גבולות- איך להציב גבולות ולמה?


shutterstock_67040710_wa.jpg

פעוטות וילדים נוטים לבדוק את גבולות הוריהם.

השתטחויות, בכי, צעקות והתפרצויות זעם הם דבר שבשגרה עבור רבים.

הורים מרגישים מתוסכלים וחסרי אונים אל מול ילדם התובעני. חלקם מרגישים שהילד חזק מהם, שהם לא באמת יודעים איך להתמודד איתו וכיצד להגיב.

לא תורמת לכך האינפורמציה האינסופית המתפרסמת ברחבי המדיה, ומבלבלת הורים רבים.

אם לסכם את המצב בארבע מילים- הורים חשים אובדי עיצות.

הבלבול וחוסר האונים של ההורים גורמים לילדים להבין, שיש פתח למשחק ובדיקת גבולות מול הוריהם.

מחד הם מרגישים שהדבר מעצים ומחזק אותם, שהם מקבלים מה שהם רוצים ולומדים להמשיך ולדרוש. הם לומדים את יכולותיהם, לומדים כיצד להפעיל את הוריהם, היכן הנקודות התורפה החלשות עליהן ניתן ללחוץ כדי להשיג את מבוקשם.

מאידך, ילדים שהגבולות אינם ברורים להם מרגישים אבודים ומפוחדים, שכן הם חשים שאם הם חזקים מהוריהם- בעצם אין בעולם מי שיגן עליהם- תחושה קשה בפני עצמה.

ילדים זקוקים לגבולות, כפי שאנו, המבוגרים זקוקים להם.

ילדים זקוקים לגבולות הן כשהם מכים את הוריהם, אחיהם או חבריהם, הן כאשר הם מסרבים לשכב לישון, והן כאשר הם דורשים סוכריה או ארטיק.

כשם שאנו זקוקים לקירות הבית כגבול, כדי לחוש בטוחים- כך ילדינו זקוקים לגבולות ברורים וחזקים. כמטפורה- אם אחד מקירות הבית יפרץ- נרגיש חסרי ביטחון, שכן עלול לקרות דבר רע ולא צפוי. נרגיש שאיננו מוגנים.

עבור ילדים, ההורים מהווים את חומת המגן. עבורם גבולות הם דבר המקנה שקט וביטחון. התחושה שיהיה מי שיחזיק אותם ויעצור אותם מלעשות פעולות פוגעניות כלפי עצמם וכלפי אחרים נוסכת בהם ביטחון, שכן הויסות העצמי, והגבולות הפנימיים שלהם טרם ניבנו.

מכאן שאל לכם, ההורים, לחשוש מהצבת גבולות ברורים לילדיכם, שהרי בעצם הצבת הגבולות אתם מלמדים את ילדיכם שיש להם על מי לסמוך בעולם.

כיצד תציבו גבולות לילדכם בצורה נכונה?

1. החליטו ביניכם, ההורים, מהם הגבולות האדומים שלכם.

2. עימדו בתוקף על הגבולות האדומים שלכם, ועימדו כחזית אחת מול ילדיכם.

3. אל תשברו את המילה זה של זה.

4. אם אחד ההורים אמר לא- תימכו בו גם אם אתם חושבים אחרת.

5. לבנו את הדברים מאוחר יותר שלא בנוכחות הילדים.

6. אם ישנם דברים שאתם חשים לא בטוחים לגביהם- אתם לא מוכרחים לספק

תשובה מיידית. תשובה כגון: "אני צריך לחשוב על זה" ו"עוד לא סיימתי לחשוב" הן

תשובות לגיטימיות אשר יקנו לכם זמן.

7. היו גמישים במקומות שלא באמת חשובים לכם. כך ילדיכם ילמדו שאתם לא

נוקשים מדי, וילמדו לטפח ולחזק את יכולת השכנוע.

8. אם ילדכם מנסה להשיג דברים ע"י בכי והתפרצויות זעם- זה בדיוק הזמן לא

להשבר מולו. חבקו אותו ואימרו לו שאתם מבינים שקשה לו. שקפו לו את רגשותיו,

כדי שילמד לבטא אותם במילים. עם זאת- הסבירו לו שהחלטתכם סופית.

כמה דברים שכדאי לזכור:

1. אתם משמשים דוגמא עבור ילדכם.

2. התמדה ועקביות לאורך זמן מלמדות את הילדים שאתם חזקים ובעלי דיעה. כך י

למדו ילדכם לטפח עמדות, ולעמוד על שלהם בעתיד.

3. ילדים לא באמת מתכוונים לגרום להוריהם לתחושות קשות או להרגיזם. הם רק

מגיבים לגבולות הפרוצים בהם הם חשים.

4. ילדים בטוחים הם ילדים רגועים יותר.

חוויית ההורות אינה חייבת להיות קשה ומתסכלת. היא יכולה להיות טובה, מיטיבה, ונעימה עבור כולם.

אם חשוב לכם לשנות את האוירה בבית, ולחוות את ילדכם כמשתף פעולה-

אשמח להדריך וללוות אתכם, להעניק לכם את הכלים שיגרמו לשינוי מהותי.

אור ייני, מומחית בחינוך,

הדרכת הורים, ויעוץ שינה לגיל הרך - 052-5350096

מוזמנים לבקר בבלוג שלי.

קבוצת ההורים שלי בפייסבוק.

הדף שלי בפייסבוק.

ליצירת קשר

עוד באתר
חיפוש לפי תגיות
bottom of page