עבדים היינו לילדינו בלילות
הורים יקרים,
מאמר זה אינו מדבר על יעוץ. זהו מאמר על שינה, הורים, ילדים ועל מסרים סמויים...
כשם שבני ישראל במצריים לא הכירו דרך חיים אחרת, כך גם מרבית ההורים. מכאן שרוב ההורים נופלים למקום של עבדות, תוך ניסיון לריצוי ילדם, והעיקר שיהיה שקט ורגוע.
נהוג לחשוב שאם נולד ילד- התענוג מגיע עם חוסר שינה בלילות, והתרוצצות סביבו גם בימים. צרת רבים חצי נחמה?! לא כל כך בטוח...
הורים רבים מוצאים את עצמם עבדים נרצים של תינוקם, משרתיו הנאמנים, אשר עושים כל דבר כדי לספקו ולהרגיעו. להבדיל מהיותנו עבדים לפרעה בארץ מצריים, במקרה זה, כהורים, אין איש מלבד התינוק הקטן שסוגר אותנו ומחייב אותנו להמשיך ולסבול ממצב זה.
הורים יקרים, יש אלטרנטיבה!
זכרו שתינוקכם הבוכה אינו פרעה, ואינכם חייבים לעשות הכל כדי לספק את רצונותיו. נהפוך הוא, בניגוד למצב בו היינו עבדים לפרעה במצריים- פה, אם כהורים תלמדו את תינוקכם שאתם לא משרתיו – הוא לא יעביד אתכם יותר, ולא ידרוש מכם יותר. במקום זה תלמדו אותו עצמאות. תארו לעצמכם תינוק בוכה בלילה. אמו העייפה, נגשת אליו, מרימה אותו, הוא מסרב להרגע. היא מניחה אותו במיטתו בוכה, ויוצאת להכין לו בקבוק, ושוב נכנסת לחדרו. הפעם היא מוציאה אותו, ומתיישבת להאכילו על הכורסא, והוא אכן נרדם לה על הידיים תוך כדי האכלה. היא מנסה להניחו במיטתו, אך ברגע שגופו הקטן נוגע במזרון הוא מתעורר בצווחות, ושוב היא אוספת אותו אליה, מתיישבת על הכורסא, וממשיכה להאכילו מהבקבוק. היא שואלת את עצמה האם הוא רעב...כאשר הוא נרדם בשנית היא מניחה אותו שוב במיטתו, ובדומה לפעם הקודמת, ברגע שגופו נוגע במזרון הצווחות מתחילות. ומה עושה אותה אמא? הופכת לעבד. מנענעת את התינוק בזרועותיה, קופצת איתו על כדור פיזיו, שרה לו, דוחפת לפיו מוצץ, מתנדנדנת איתו על הכורסא, וכל זמן זה, התינוק העייף עצבני ובוכה, ובכל פעם שכבר נדמה שנרדם- היא מנסה להניחו במיטתו- והוא מתעורר בצווחות. בסופו של דבר, אותה אמא מתייאשת. בכל זאת גם היא עייפה, וזקוקה לשינה לא פחות מתינוקה, והיא לוקחת אותו איתה למיטתה. לא עוברים שני לילות, והתינוק לומד שאם הוא יצרח מספיק חזק ומספיק זמן- אמו, כלומר עבדו הנאמן, תיקח אותו אליה למיטתה. מעכשיו יש לו מטרה. הוא רוצה לישון עם אמו, והוא ישיג זאת בכל דרך. כך, הורים יקרים, אתם מלמדים את ילדכם מגיל ינקות, שאתם שם כדי לשרת אותו, והוא ימשיך וידרוש לאורך חיי הילדות, שתמשיכו בעבודתכם הטובה, ותספקו את רצונותיו. בעוד אתם עצמכם לימדתם את ילדכם שתעשו כל דבר כדי שלא יבכה, אתם סובלים מהתוצאות, ונכנסים למעגל שלא טוב ולא נכון לאף אחד מהצדדים, אך לא יודעים כיצד לצאת ממנו. זכרו שכהורים אתם אמורים למלא את צרכיו הבסיסיים של התינוק ולא את רצונותיו, וכל דבר שאתם עושים מעבר לזה מלמד את תינוקכם את חולשותיכם, ועל אילו כפתורים הוא יכול ללחוץ כדי להפעיל אתכם.תינוקות גדלים ולומדים איך העולם פועל. אם תלמדו את ילדכם משחר ינקותו שגם אם הוא בוכה- הוא עדיין צריך להרדם במיטתו ולא על הידיים, אם תהיו אסרטיביים ותנהגו בהתמדה- זה המסר שיעבור לילדכם, הוא ילמד שאין כפתורים שמפעילים אתכם, ויהפוך לילד עצמאי, שגם נרדם במיטתו באופן עצמאי, אך אם תמשיכו לפחד מהבכי, ולעשות כל דבר כדי להשקיטו - המחיר יהיה שתגדלו ילד שיודע, שכדי לקבל מכם דבר מה, אפילו תשומת לב, יש צורך בבכי וצווחות. חישבו על זה הורים יקרים, בעוד אתם בטוחים שאם תעשו הכל כדי להרגיע את ילדכם, ילדכם יגדל להיות רגוע- אתם בעצם מגדלים ילד דורשני ותובעני, שיודע שהוריו יעשו כל דבר אם רק ירים את קולו. ועכשיו, רגע לפני שאתם נלחצים מכל בכי, ונגשים לנסות להרגיעו בכל דרך, חישבו על התוצאות, והחליטו אם כך באמת אתם רוצים לגדל ולחנך את ילדכם. חג אביב שמח.